חנוכה בירושלים: סמטאות וחנוכיות

‏אין כמו ירושלים בחנוכה, העיר נראית אחרת לגמרי. בכל רחוב יש חנוכיות בכל פינה וריח של סופגניות מתפשט באוויר ומלווה אתכם לכל מקום. סמטאות האבן האופייניות לעיר נדלקות אחת אחרי השנייה, ושוק מחנה יהודה מלא באנשים שמחפשים משהו מתוק או סתם את האווירה המוכרת שיש בו. בתוך כל זה, שכונת נחלאות הופכת למקום שכולם מגיעים אליו. הרחובות מתמלאים במטיילים שמחפשים את אווירת החג הכי אותנטית שיש, בין בתי הכנסת ההיסטוריים לבין הקונדיטוריות האותנטיות.

בתי כנסת בנחלאות – בין סמטאות לאנשים

מי שמטייל בסמטאות לא יכול להתעלם מבתי הכנסת הפזורים בכל פינה. חלקם מפוארים ומעוטרים, אחרים קטנים וצנועים, ובכולם מרגישים את החג באוויר. לפניכם כמה מבתי הכנסת הבולטים בנחלאות שכדאי להכיר כשמטיילים שם בחנוכה.

בית הכנסת עדס (חלב־סוריה), רחוב באר שבע 1
נוסד ב־1901 ע”י בני קהילת חלב ונחשב לאחד המפוארים בעיר. ציורי הקיר הצבעוניים וארון הקודש המפואר יוצרים רקע מיוחד לאור החנוכיות שבחוץ.

בית הכנסת אוהבי ציון (פרסי־ספרדי), רחוב שילה 23
נוסד ב־1906 ומשמש עד היום כמרכז קהילתי פעיל. בערבי החג הרחוב מתמלא בחנוכיות, לצד תפילות ופיוטים מסורתיים.

אגודת צעירי פרס (פרסי), רחוב אגריפס 127
בית כנסת אינטימי עם נוסח תפילה פרסי עתיק. בערבי חנוכה החנוכיות סביבו מדגישות את המסורת שהגיעה לירושלים מרחוק.

תפארת ישראל (כורזין), רחוב כורזין 5
בית הכנסת תפארת ישראל ברחוב כורזין 5 הוא מהמרכזיים של הקהילה העיראקית בנחלאות. אין כאן בניין מפואר, אלא מקום צנוע עם תחושת בית חזקה. בחנוכה החנוכיות שמסביב מאירות את הרחוב וזה פשוט מראה יפה.

חסד ורחמים (ספרדי־שכונתי), רחוב הכרמל 18
דוגמה לצניעות הירושלמית: בית מגורים שהוסב לבית כנסת פעיל. בחנוכה החנוכיות מוצבות מול דלתות העץ הפשוטות והשכנים והמטיילים עוצרים להדליק יחד את נרות החנוכה.

יד מרדכי (ישיבה ובית כנסת), רחוב נבון 8
מרכז תפילה ולימוד פעיל שבו כמעט תמיד שומעים תפילות או לימוד. בערבי חנוכה מדליקים כאן נרות והתלמידים שרים יחד סביבם וזה חלק מהאווירה המיוחדת של החג בשכונת נחלאות.

כדי להבין את המיוחדות של החג כאן, כדאי להכיר את ההיסטוריה שהפכה את נחלאות לשכונה כפי שאנחנו מכירים אותה.

היסטוריה קצרה של נחלאות בחנוכה

שכונת נחלאות נבנתה בסוף המאה ה־19 כשורה של חצרות קטנות ועדתיות, מחוץ לחומות העיר העתיקה. בכל חצר התגוררו משפחות מאותה עדה: עיראקים, תימנים, כורדים, פרסים ועוד. ויחד הם יצרו מרחב קהילתי שבו את החגים חגגו תמיד יחד. חג החנוכה, עם החנוכיות שהודלקו בפתחי הבתים, הפך לסמל של אחדות וחיים קהילתיים.

אחד המנהגים הייחודיים שהתפתחו בירושלים הוא הדלקת חנוכיות בתוך בית חנוכיה מזכוכית המוצב מחוץ לבית. בית החנוכיה נועד גם להגן מהקור ומהרוח של דצמבר הירושלמי, וגם לאפשר לאור לצאת החוצה, כדי “להראות את הנס” לעוברים ושבים. המראה הזה: שורות של נרות קטנים ומנצנצים לאורך הסמטאות הפך לחלק מהזהות של חנוכה בעיר.

בנחלאות, המנהג הזה נשמר כמעט ללא שינוי יותר ממאה שנה. משפחות ותיקות לצד סטודנטים ומשפחות צעירות ממשיכים להדליק חנוכיות מחוץ לבית, והסמטאות מתמלאות באור הנרות מדי ערב. בעשור האחרון הפך המנהג גם לאטרקציה תיירותית: לא מעט מבקרים מגיעים במיוחד לשכונה , כדי לחוות את חנוכה ולתעד את החנוכיות הפזורות ברחובות.